האם ישראל מדינה פשיסטית?

מדען המדינה האמריקאי ד"ר לורנס בריט פרסם בשנת 2003 במגזין Free Inquiry מאמר שכלל רשימה של 14 מאפיינים של משטרים פשיסטיים. הרשימה התבססה על מחקר שבדק את המאפיינים המשותפים של משטרי היטלר (גרמניה), מוסוליני (איטליה), פרנקו (ספרד), סוהארטו (אינדונזיה) פינושה (צ'ילה) ואחרים. נסו לספור כמה מהם מתקיימים בישראל.

 1  ביטויים חזקים ומתמשכים של לאומנות

החל בהנפת דגלים ברחובות וכלה בסמלים בולטים על בגדים, הלהט להפגין לאומנות פטריוטית, הן מצד המשטר עצמו והן מצד האזרחים שנתפסו לטירוף השלטון, תמיד ניכר לעין במשטרים פשיסטיים. סיסמאות קליטות, גאווה בצבא ודרישות לאחידות הן ביטויים נפוצים ללאומנות זו. בדרך כלל נלווית אליה גם חשדנות כלפי הזר שגובלת בשנאת זרים.

 2  זלזול בערך של זכויות האדם וחשיבותן

המשטר עצמו מייחס חשיבות מועטה לזכויות אדם ורואה בהן מכשול לקידום מטרותיה של האליטה השולטת. באמצעות שימוש מתוחכם בתעמולה מצליח המשטר לגרום לאוכלוסייה להשלים עם הפרות זכויות אדם על ידי דחיקה לשוליים ואף דמוניזציה של אלה שזכויותיהם נפגעות. כאשר ההפרות גסות במיוחד, נעשה שימוש בסודיות, הכחשה והפצת מידע מוטעה.

 3  סימון אויבים ושעירים לעזאזל כגורם מאחד

המאפיין המשותף הבולט ביותר של משטרים אלה הוא שימוש בשעירים לעזאזל כאמצעי להסיח את דעתם של אנשים מבעיות אחרות, לגלגל הלאה את האחריות לכישלונות המשטר, ולנתב באופן מבוקר את התסכול הציבורי לכיוון הרצוי. השיטות המועדפות – תעמולה בלתי פוסקת והפצת מידע מוטעה – בדרך כלל יעילות. לעיתים קרובות המשטר מעודד פעולות ספונטניות נגד שעירים לעזאזל – בדרך כלל קומוניסטים, סוציאליסטים, ליברלים, יהודים, מיעוטים אתניים וגזעיים, אויבים מסורתיים של המדינה, בני דתות אחרות, חילונים, הומוסקסואלים וטרוריסטים. כל מי שמתנגד באופן פעיל למשטר מוגדר באופן בלתי נמנע כטרוריסט ומטופל בהתאם.

 4  עליונות הצבא ומיליטריזם דורסני

האליטות השולטות תמיד מזוהות עם הצבא והתשתית התעשייתית שתומכת בו. נתח חריג בגודלו מהמשאבים הלאומיים מופנה לצבא, אפילו כאשר יש צרכים דחופים אחרים. הצבא נתפס כביטוי של פטריוטיות, ונעשה בו שימוש להשגת יעדים לאומיים כאשר הדבר מתאפשר, לצורך איום על מדינות אחרות, ולהגברת כוחה ויוקרתה של האליטה השולטת.

 5  סקסיזם ומאצ'ואיזם

מעבר לכך שהאליטה הפוליטית והתרבות הלאומית נשלטות בעיקר בידי גברים, המשטר נוטה לראות בנשים אזרחים סוג ב'. המשטר מתנגד בחריפות להפלות ונוטה להיות הומופובי. עמדות אלו בדרך כלל באות לידי ביטוי בחוקים דרקוניים שזוכים לתמיכה עזה מצד הדת האורתודוקסית של המדינה.

 6  תקשורת מגויסת

בחלק מהמשטרים התקשורת נמצאת בשליטת המשטר ולעולם אינה חורגת מהקו שלו. במשטרים אחרים די בשליטה מעודנת יותר כדי להבטיח את צייתנות התקשורת. בין האמצעים להבטיח זאת: שלילת רישיונות ומימון, לחץ כלכלי, פנייה לרגשות פטריוטיים ואיומים מרומזים.

 7  עיסוק אובססיבי בביטחון המדינה

מגנוני ביטחון המדינה נמצאים בהכרח בשליטת האליטה, ובדרך כלל הם משמשים כאמצעי לדיכוי ופועלים בחשאי וללא מגבלות. פעולותיהם מוצדקות תחת הכותרת של שמירת הביטחון הלאומי, והטלת ספק בפעילותם מוצגת כמעשה לא-פטריוטי או אפילו כמעשה בגידה.

 8  קשר הדוק בין האליטה השולטת לבין הממסד הדתי

בניגוד למשטרים קומוניסטיים, משטרים פשיסטיים מעולם לא הואשמו על ידי אויביהם בכך שהם כופרים. למעשה, מרבית המשטרים הפשיסטיים כרכו יחד את המשטר והדת השולטת במדינה, ובחרו להציג את עצמם כמגיני אותה דת. את העובדה שהתנהגות האליטה השולטת לא עלתה בקנה אחד עם מצוות הדת הם נהגו לטאטא מתחת לשטיח.

תעמולה יעילה יצרה אשליה כי האליטה השולטת מגינה על הדת ונלחמת בכופרים. כתוצאה מכך, כל התנגדות לאליטה היתה בבחינת התקפה על הדת.

 9  הגנה על תאגידים וקשרי הון-שלטון

בעוד חייהם הפרטיים של אזרחים מהשורה נמצאים תחת פיקוח הדוק במשטר פשיסטי, יכולתם של תאגידים לפעול באופן חופשי יחסית אינה נפגעת. האליטה השולטת רואה בתאגידים אמצעי לא רק להבטחת ייצור נשק (במדינות מפותחות), אלא גם כאמצעי נוסף לפיקוח חברתי. לעיתים קרובות האליטה הפוליטית מרעיפה מתנות על אנשי האליטה הכלכלית – על חשבון שאר האזרחים – כדי לשמר את האינטרסים ההדדיים של האליטות.

 10  החלשה של ארגוני עובדים

היות שארגוני עובדים נתפסים כמוקד כוח שעלול לערער על מנהיגות האליטה השולטת ובעלי בריתה התאגידים, הכרחי לשבור או להחליש אותם. העניים הופכים לתת-מעמד, שמתייחסים אליו בחשדנות או בבוז מוחלט. בחלק מהמשטרים הפשיסטיים העוני נתפס כסוג של פגם.

 11  זלזול באינטלקטואלים ובאמנים ודיכוי החופש האקדמי

אינטלקטואלים וחופש הביטוי והמחשבה שמהווה חלק בלתי נפרד מהם נחשבים למתועבים במשטר פשיסטי. חופש אקדמי נתפס כחותר תחת הביטחון הלאומי והפטריוטיזם.

אוניברסיטאות נמצאות תחת פיקוח הדוק; חברי סגל שאי אפשר לסמוך על נאמנותם הפוליטית סובלים מהטרדות או מסולקים. רעיונות ביקורתיים או ביטויים של התנגדות נתונים להתקפות קשות, מושתקים או מחוסלים. מבחינתו של משטר פשיסטי, אין שום הצדקה לקיום של אמנות וספרות אלא אם כן הן משרתות את האינטרס הלאומי.

 12  עיסוק אובססיבי בפשיעה וענישה

רוב המשטרים הפשיסטיים מפעילים מערכות צדק פלילי אכזריות עם מספר עצום של אסירים בבתי הכלא. לעיתים קרובות המשטרה זוכה להאדרה ונהנית מכוח כמעט בלתי מוגבל, שמביא תכופות לניצול לרעה של כוחה. פשע רגיל ופשעים פוליטיים נכרכים יחד לאישומים פליליים חסרי בסיס העשויים לשמש נגד יריבים פוליטיים של המשטר. המשטר גם מטפח פחד ושנאה כלפי פושעים או בוגדים כתירוץ להגדלת כוחה וסמכויותיה של המשטרה.

 13  פרוטקציוניזם ושחיתות בקרב המעמדות השולטים

אלה שנמנים עם המעגלים העסקיים או מקורבים לאליטה השולטת מנצלים לעיתים קרובות את מעמדם כדי להתעשר. השחיתות פועלת בשני הכיוונים: האליטה השולטת זוכה להטבות פיננסיות ונכסים מהאליטה הכלכלית, וזו נהנית בתמורה מהעדפה מצד הממשל. חברי האליטה השולטת יכולים לצבור עושר גם ממקורות אחרים: למשל, גניבת משאבים לאומיים. במצב שבו מנגנוני הביטחון נמצאים בשליטה והתקשורת מושתקת, אין כמעט מי שמסוגל לפעול נגד שחיתות זו, והציבור הרחב אינו מצליח להבין את המתרחש.

 14  זיופים בבחירות

משאלי עם או סקרי דעת קהל בדרך כלל מזויפים. כאשר נערכות בחירות בהשתתפות כמה מועמדים, האליטה השולטת דואגת להטות את התוצאות לכיוון הרצוי. בין השיטות לעשות זאת: שליטה במנגנון הבחירות עצמו, איומים על מצביעי אופוזיציה או שלילת זכויות האזרח שלהם, פסילת קולות חוקיים, וכמוצא אחרון – פנייה אל מערכת המשפט, הנאמנה לאליטה השולטת.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this

17 תגובות

  1. סקיפיו אפריקנוס
    נוב 05, 2017

    יש נסיונות להחדרת פאשיזם לישראל. אבל זה נידון לכישלון. יהודים לא מסוגלים לכונן מדינה פאשיסטית. זה לא חלק מהתרבטת היהודית.
    יותר מכך, יהודים מתקשעם לנהל מדינה.
    לא סתם היהודים הם העם עם הכי פחות שנות עצמאות בהיסטוריה.
    יהודים נוטים לאנארכיזם, לא פאשיזם.
    ויש לכך דוגמאות רבות. היהודים נוצרו מתוך מרד של קבוצה מסויימת מתןך הכנענים, וקבוצות של עבדים נמלטים. ממלכת ישראל התפצלה ל2 בגלל מחלוקות פנימיות.
    ממלכת החשמונאים קרסה בגלל מלחמת אחים שהביאה את אחד הצדדים להביא לכאן את פומפיוס.
    אפילו במרד גטו וארשה היו 2 קבוצות.

    בסופו של דבר היהודי לא מסוגל לנהל מערכת טוטליטרית שלמה. יותר מכך מדינה הוא בקושי מסוגל לנהל.

    להגיב

  2. יניב בר
    מאי 21, 2017

    כל מה שצויין נכון ביחס לישראל של 2017 הסתה נגד השמאל לאומנות ולגרית שירות של ההון הגדול התעמרות בחלשים והשתלטות על התקשורת שחיתות של ראש ממשלה ושיח לאומני ואלים רוב האכולוסיה משרתת אידאולוגיה שמנוגדת לאינטרסים שלה זה נובע משטיפת המוח של מנגנוני הכח של השללטון/המעמדות ההגמונים/ הגיע הזמו שהמעמדות המנוצלים יתעוררו די לדיכוי

    להגיב

  3. שפרירית
    ינו 07, 2016

    הפאשיזם של השמאל ובית המשפט
    שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים רפאל יעקובי קבע שלתנועת 'אם תרצו' ישנם מאפינים או הבטים פאשיסטים" קבע, קבע. מאימתי בית המשפט מומחה למחשבה פוליטית? מאחר והחליט כך לקבוע, מוטב היה אילו התעמק יותר בהגדרת המונח הפאשיזם. פאשיזם הוא מהמילה האיטלקית פאסיו –Fascio. אגד או צרור. אגד זרדים – שכן כל הזרדים ביחד – אנחנו חזקים, וכל אחד לחוד חלש. זה היה הסמל של הלגיון הרומי. לכן בפשיזם המדינה בשל ערכה המוסף מסכום חלקיה, היא ערך עליון. המדינה היא בלבד הדואגת לפרטים, ומותר לה לעשות הכל בשם ולמען העם לכן הפרטים מרצונם מותרים על חרותם. את הפאשיזם מאפינת האמונה שהשלטון שבידי השולטים חייב להיות נצחי אלו מורמים מעם ובשל יכולות מיוחדות הגיעו לתפקיד. הסמכות מוחלטת – חייבים לציית לה. כל צורות השלטון אחר פסול, הם הסמכות האחרונה. המדינה או מוסדותיה הם מעל הכל, היחיד בטל לחלוטין. הייצוג אינו אישי ובא לידי ביטוי באיגודים. בפשיזם מותרת מפלגה אחת בלבד השאר אינן לגיטימיות.המונח פאשיזם יכול להיות מימין וגם משמאל. בישראל לגבי מרכזי הכוח רק השמאל לגיטימי. מערכת המשפט הישראלית המקבלת לשורותיה רק בעלי השקפה פוליטית מתאימה לה. בישראל משפטנים בשרות המדינה לקחו לעצמם סמכות מוחלטת תוך שלילת כל בקרה חיצונית.

    השיטות המועדפות
    התאגידים הם אחד מאמצעי הפיקוח לכן להם חופש פעולה יחסי. השליטים מחלקים מתנות כדי לשמר את האינטרסים ההדדיים של העלית. אנשי עסקים או מקורבים לשלטון מנצלים זאת לזכיה בעמד ולהתעשרות, לדוגמא אצל שמעון פרס ההפרטה נעשתה בהענקת חברות ממשלתיות כמתנות לבעלי הון על חשבון שאר האזרחים. שני הכיוונים לשחיתות: השליטים זוכים לטובין מהעלית הכלכלית, וזו נהנית בתמורה מהעדפת השליטים הצוברים עושר גם ממקורות אחרים למשל, גניבת משאבים לאומיים. מנגנוני הביטחון הם בשליטת אותה עלית כפי שאהוד ברק דאג לקדם שמאלנים בצבא גם המשטרה בעיקרה שמאלנית. התקשורת מסתירה שהרי היא חלק מאותו שלטון, לכן אין כמעט מי שמסוגל לפעול נגד השחיתות כי הציבור אינו מודע למתרחש.

    תעמולה בלתי פוסקת – הפצת מידע מוטעה: קורה שרשות השידור מודה ב"דיסאינפורמציה" כלשונה! בחלק מהמדינות התקשורת בשליטת המועדפים פוליטית ולעולם אינה חורגת מהקו. במדינות אחרות די בשליטה מעודנת יותר כדי להבטיח את צייתנותה, בין האמצעים: שלילת רישיונות ומימון, לחץ כלכלי, פנייה להתאמה אידאולוגית ואיומים מרומזים. בישראל ישנה יועצת משפטית המתאימה לרצונו של בית המשפט השולט פוליטית. בתקשורת הישראלית הקו השמאלני שלה אינו מותיר לאחרים להתבטא. ברשות השידור רשימה שחורה של אישים שאסור להזמנים. באמצעות שימוש תעמולה מתוחכמת האוכלוסייה משלימה עם הפרות זכויות אדם באמצעות דחיקה לשוליים ואף דמוניזציה של אלה שזכויותיהם נפגעות. כאשר ההפרות גסות במיוחד, נעשה שימוש בסודיות, הכחשה והפצת מידע מוטעה כפי שעושים במשטרה בפרקליטות ובבית המשפט. שימוש בשעירים לעזאזל כאמצעי להסיח את דעתם של אנשים מבעיות אחרות, ובאופן מבוקר ניתוב התסכול הציבורי לכיוון הרצוי. בישראל אלו נעשים כנגד חרדים ומתנחלים לשיטתם המבזבזים את משאבי הציבור ולא שחיתות השלטונית. ———-

    הסתרת המידע – הפשיסטים מתעבים את חופש המחשבה והביטוי של דעות אחרות. בישראל ההסגל האקדמי נמצא תחת פיקוח הדוק של ראשי האקדמיה ; חברי סגל שאינם מישרים קו עם הנורמה הפוליטית השמאלנית סובלים מהטרדות או מסולקים. ביטויי רעיונות אחרים נתונים להתקפות קשות. מבחינתם רק לביטוי דעתם יש ערך כלשהו. גם אומנים מקבלים חשיפה ומעורכים רק אם הם בשמאל. כמה מעצבנים אותם המגיבים אותם "טוקבקיסטים" ארורים ! משאלי/סקרי דעת קהל בדרך כלל מזויפים. בבחירות, האליטה השולטת דואגת להטות את התוצאות לכיוון הרצוי, מזכיר את ימי מפ"אי העליזים. בין השיטות לעשות זאת: שליטה במנגנון הבחירות עצמו, איומים על מצביעי אופוזיציה או שלילת זכויותיהם, פסילת קולות חוקיים, וכמוצא אחרון – פנייה אל מערכת המשפט, הנאמנה או שהיא חלק מהשליטים – בישראל השמאל שולט באמצעות משפטנים הפרקליטות ובית המשפט שחטפו את השלטון.

    רשויות חוק מעולות ואכזריות
    המאפין העקרי הוא מערכות צדק פלילי אכזריות עם מספר עצום של אסירים בבתי הכלא – בישראל כל שנה רבבות רבות נעצרמם ומושלכים לכלא על ידי המשטרה הפרקליטות ובית המשפט השמאלנים. המשטרה זוכה להאדרה ונהנית מכוח כמעט בלתי מוגבל, שמביא תכופות לניצול לרעה של כוחה. פשע רגיל ושונות פוליטיית נכרכים יחד לאישומים פליליים חסרי בסיס לשימוש נגד יריבים לדעה – במשטרה ובפרקליטות הרבה מאוד תיקים באפלה במיוחד נגד מדינאים מימין. ישנו טיפוח פחד ושנאה כלפי פושעים או יריבים כתירוץ להגדלת סמכויותיה וכוחנותה של המשטרה – המשטרה אינה מונעת פשעים וגם אינה מנסה במיוחד לתפוס פושעים כדי למנוע השנות פשיעה, לעומת זאת מרבה לתפור תיקים למי שנוח לה. ביטול האזרחים בפני המדינה, המוסדות שמרכיבים אותה ישראל בפני מוסדות אכיפת החוק שבידיהם חיים ומוות, זהו פאשיזם.

    בעקרון כאשר מוסדות אכיפת החוק יוצאים נגד אזרח, בית המשפט מניח תקינות, ללא כל כונה לבדוק את התנהלות אותם אירגונים. בית המשפט מניח תקינות חקירות המשטרה בין השאר על פי הוראתו של "הדמוקרט הגדול" -אהרון ברק. אף קודם לכן דאגו לקדם זאת בחוק – סעיף 10ב' לפקודת הראיות. כל מה שחוקר משטרה כותב ומביא את החשוד לחתום, בין אם בתחבולות בהפחדה לחץ ועינויים, נחשב כתקין ואמיתי ללא תקנה. לכך השלכות חמורות על כל מה שהמשטרה מרשה לעצמה לעשות בלא שמישהו יתן את הדין. התעללות ועינויים נוראיים בעצורים/נחקרים גם הטפלות לאנשים ברוחוב ומעצרים ללא סיבה. שופטים לא רק שאדישים לגמרי לקורות את העצורים הנחקרים במשטרה, אלא שמגיבים בבוז ובשטנה. לא נדיר שפורצים בצחוק לועג רועם למשמע תאורי זועות וסיוטים שעברו על הנאשמים. שופטים כלל אינם מוצאים לנכון להעביר לגורמים מוסמכים כלשהם את הטיפול בפשעי המשטרה, כפי שהם יודעים לעשות לגבי מדינאים שאינם "מתנהגים יפה" בהתאם לרצונם.

    התביעה מסתירה חומרי חקירה מהנאשמים, אך שופטים נותנים לה גיבוי ישנם גם שופטים הטוענים – בניגוד לחוק כי זו זכותה של ה תביעה הטענה היא שתובעים עובדים בנאמנות ועל נאשמים לסמוך על שיקול דעתם של התובעים. התביעה גם בזמן המשפט מביעה התנגדויות שונות להצגת חומר עדות כמו חומר חקירה, מוצגים ואף מתנגדת לזימון עדים. על פי חוק סדר הדין הפלילי אסור לתביעה להתערב באופן הגנת הנאשם ובכל זאת שופטים תומכים בתובעים בכל מעשיהם. —————-

    התיחסות בית המשפט כלפי התביעה הוא באהדה וכבוד וקבלת כל הדרישות, ואילו כלפי הסנגוריה יחס של זלזול עוינות וגם השפלה. לפני שנים לא רבות החליטו השופטים שעורכי דין המיצגים לקוחות בשעה שהם עוזבים את אולם הדיונים, עליהם להפנות את חזיתם אל השופט ולהתקדם אל הדלת רק בהליכה לאחור. נוהג זה היה מקובל כלפי בני מלוכה ואצולה. אולי יש להיות אסירי תודה על ששופטים אינם דורשים שישתחו אליהם אפיים ארצה. לאור תאות השררה והכבוד שלהם אולי גם זה יגיע. לא יקל הדבר כי עורך דין העוזב את האולם באופן טבעי, כלומר פונה אל הדלת ואפילו בעמידתו בדלת פונה אל השופט וקד קידה, זוכה למבט נזעם ולהטיית ראש לאמר לו שנהג בחוצפה. ככל ששופט פחות הוגן והתנהגותו מעוררת יותר בוז, כך הוא מקפיד יותר על גינוני הכבוד כלפיו.

    שופטים אינם דורשים כל גינוני כבוד מצד נציגי המדינה התובעת, מצד הפרקליטות או התביעה המשטרתית. נהפוך הוא כלפיהם הם המגלים יחס של יראת כבוד. עורכי הדין המופיעים בבית המשפט, הן הקטגור והן הסנגור נחשבים לקציני בית המשפט במובן זה שעליהם לעזור לבית המשפט לעשות משפט. מעשית רק התובע נחשב על ידי בית המשפט לקצין בית המשפט. שופטים אינם מתחשבים כל כך בבקשותיהם של הסנגורים ואילו משאלות התובעים הינן בגדר הוראות. הכל בשם ניהול תקין של משפט. התיחסות זו תקפה גם כאשר תובעים עוברים על כל חוק וכל תקנה. תובעים הם המיצגים את המדינה על כן תובעים על פי תפישתם המעוותת של שופטים הם המיצגים את הציבור, את האינטרס הציבורי. תובעים אמורים ליצג את האינטרס הציבורי אלא שברוב המקרים מיצגים רק את רצונם "בנצחון"- השגת הרשעה בכל מחיר. הסנגורים לפי גישה זו מיצגים "רק" אנשים פרטיים. גם כאשר כל יום העבודה הם שופםטים דנים לא באדם בודד אלא ברבים הנפגעים מגישה זו, אין הם רואים את הנאשמים כפרטים מתוך כלל הציבור הרחב, שכל אחד מעונין ביחס ובמשפט הוגן. זאת על שום שרק מוסדות המדינה לשיטתם מיצגים את האינטרס הציבורי, ואילו אנשים פרטיים אינם הציבוריות – גישה פאשיסטית טהורה.

    גישת השופטים כלפי עצמם – בית המשפט גופו כלומר הם מוסד חשוב ביותר במדינה, על כן הם כמובן מאליו ראויים לכוח מוחלט. לא העם יבחר בהם או ידיח אותם, לא העם יבקר אותם. עליו לחלוק להם כבוד וזה מעוגן בחוק בסעיף זילות בית המשפט לחוק העונשין. כל מה שבית המשפט דן בו אסור בבחינה מחודשת כלשהי. למשל חוק מבקר המדינה אוסר בקרה של כל דבר הנמצא בהליכים משפטיים וגם כשעבורו המשפט הסתיים. על כל השגה או תלונה לגבי בית המשפט להיות מופנית אל גורמי בית המשפט בלבד והם לבדם המבררים וקובעים על פי הדרך שהחליטו עליה שהיא קביעה בעצמם לגבי עצמם. שופטים מצפים שכולם ישבחו יהללו וירוממו אותם, את הצדק והקידמה היוצאת מתחת ידם. כל מי שאינו עושה כך, חוטא לשיטתם בעזות מצח ויוצא נגד שלטון החוק שהוא כמובן חופף לשלטונם המוחלט כי את קביעותיהם יש לקבל כאמת מוחלטת – הדוצ'ה תמיד צודק. —————

    המטרה המוצהרת של שלטון פאשיסטי היא טובת וחיזוק המדינה, אם כי בדרכי פשע שאחריתם החלשת המדינה. בניגוד למדינה הפאשיסטית שחרתה על דגלה את חיזוק קיומה ופריחתה, אם כי ברמיסת הפרט לא השיגה מטרה זו, בית המשפט בחתירתו המתמדת תחת אושיות קיומה של המדינה מנסה להראות עד כמה אינו פאשיסטי. אלא שכל דרכיו הן פאשיסטיות ובכך חוטא מכל כיון נגד קיום המדינה. גם בהתערבותו בעניינים מדיניים ואף צבאיים לרעת המדינה. בית המשפט בישראל עושה ככל שהוא יכול לפגוע בבטחון המדינה ובחזון הציוני. בית משפט זה מצטין גם בעריצות שחיתותו כלפי האזרחים ההורסת את החברה.

    במדינה פאשיסטית יכולים חלק ניכר מאזרחיה לחיות חיים טובים יחסית כל עוד הם כנועים לשלטון, מבלי שידעו רע מהמדינה. אלא שאוי לו לאזרח שרשויות החוק שמות עליו יד. במקרה זה רשויות החוק עושות בו כל שהן חפצות. הם השלטון ועל כן הרשויות מתפקדות על פי כללי המשחק הנוחים להן בכל עת. האזרח אינו יכול לעשות דבר. כאלו הן רשויות החוק במדינת ישראל ובית המשפט בראשן נותן את הגיבוי המוחלט. בשונה ממדינות פאשיסטיות יחס זה אינו נובע מהשלטון המרכזי כי אם מהרשויות עצמן, בינהן בית המשפט הבלתי מפוקח המגבה סדר זה. יחס הוגן לא קיים, כללי המשחק אינם מובהרים לאזרח והם יכולים להשתנות ככל שהרשויות חפצות. מבחינת המאפין העקרי של מדינה פאשיסטית בית המשפט בישראל עונה להגדרה זו. בחינת עיקר העיקרים של עבודת בית המשפט – קיום יחס הוגן וניהול משפט הוגן, הרי שזהו ההבט הפאשיסטי של מערכת המשפט בישראל. המערכת המשפטית כמובן אינה עונה להגדרה של רצון בטובת המדינה אם כי זה אינו מאפין שהוא יחודי לפאשיזם ולא המאפין השלילי. המערכת המשפטית ועמה שאר השמאלנים כמובן אינם מודעים לפאשיסטיותם כי כי כך למדו שכל שמאל הוא לא פאשיסטי וכל אוהב מולדתו הוא פאשיסט… המשפטנים השמאלנים יכולים בלי שום ריסון עצמי לכפות את דעתם הפוליטית על אחרים אך עם מישהו אחר רק מביע ספק מייד מתנפלים עליו שהוא כופה את דעותיו הפוליטיות. אלה הפאשיסטים, לא מי שמחזיר לעצמו את הגזילה.

    להגיב

    • אפרים לייבוביץ
      דצמ 21, 2016

      מעניין שמרבית הערכים האלה תואמים דווקא את התנהלות השמאל הישראלי הקיצוני….. ואידך ז"ל גמור ….. אבל להללו אין מנגנוני ביקורת עצמית… עוד תכונה נאצית ידועה.

      להגיב

    • אספסיאנוס
      נוב 05, 2017

      את צודקת בכל מילה. אבל זהו לא פאשיזם. אמנם ישנם קווי דמיון לפאשיזם, אבל אפשר למצוא אותם גם במשטרים טוטליטרים אחרים.
      בהרבה מובנים הם יותר קרובים לקומוניזם מאשר לפאשיזם, או סתם אוליגרכיה דוגמת פוטין.
      אני מכיר הרבה אנשים שבגלל דברעם כאלה עזבו את המדינה ופיתחו אליה שנאה יוקדת.

      להגיב

  4. אנו נימי
    ספט 18, 2014

    מאוד צודק! כל הנקודות נכונות

    להגיב

    • TAL
      מאי 17, 2015

      אם לוקחים בחשבון את המשמעות של המילה "השקפה לאוּמָנית גִזעָנית קיצונית הדוגֶלת במִשטר רודָני שבה המדינה היא כל יכולה וכל הפעילויות צריכות להיות מכוונות כדי להגדילהּ ולהאדירהּ" [הגדרת מילון] מלבד ששלטון הישראלי לא "עומד בתנאים" גם מרבית הכתבה לא מודדת בקנה מידה נכון. ולא כדבריך "כל הנקודות נכונות" כי המרבית אפילו לא רלבנטי לכותר.

      להגיב

  5. אחת
    יול 31, 2014

    מצוין. גוזרת ושומרת

    להגיב

  6. ל רפי
    מאי 27, 2014

    מאמר הזוי.
    המאמר מבקש להגדיר מדינה פשיסטית באמצעות אוסף של תופעות שאותן מצא הוגה "התרגיל האינטלקטואלי" במשטרים שלפי דעתו היו פשיסטים. למעשה, אין הוא קובע כמה מכל התנאים הללו התקיימו בכל אחת ממדינות "המודל" שבחר וביאו עוצמה, בכדי שתוכל להכלל במדגם המגדיר מדינ פשיסטית. הוא גם אינו קובע אילו מדינות מודל אחריות הן למשל רפובליקות לא פשיסטיות, וכמה מהתנאים הנ"ל מתקיימים בהן.
    במילים אחרות: כל המתודולוגיה אבסורדית, ומכאן להסיק מסקנות, זה בערך כמו לעשות מניפולציה סטטיסטית ולקבוע ככלל שאדם בוגר ובריא שגובהו 1.7 מ', יכול לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע 1.1. מ' , משום שאדם כזה טבע בבריכה שבה העומק המירבי היה 2 מ', והעומק המזערי 0.2 מ', והוא טבע במקום שעומקו 1.9 מ'.

    הדרך הנכונה, כמובן, היא לקבוע תחילה הגדרה של מדינה פשיסטית, וא"כ לבחון מול הגדרה זו מדינות שונות ולקבוע באיזו מידה הן מקיימות את ההגדרה הבלתי תלויה.
    משום שאם ההגדרה מורכבת מקובץ של קריטריוני בוחן, כבמקרה הנ"ל, וחלק מקריטריונים אלה בתמהילי עוצמה שונים משותפים לכל המדינות, או שכיחים יותר במדינות שהן רפובליקות, מונרכיות, "דיקטטורות סוציאליסטיות" , "דמוקרטיות עממיות" או אחרות, תיחום המדינות שהן פשיסטיות לעומת אלה שאינן פשיסטיות, הופך לעניין נורמטיבי אך סובייקטיבי לחלוטין. ובמצב כזה, שום הגדרה אינה מחייבת אבל כל הגדרה יכולה להיות "קונבנציה מוכוונת מטרה".
    משחקי הסילוגיזם המרובה המבקשים להטעות את הציבור שאינו מצוי בדקויות של מדעי המדינה באמצעות ניתוח אוביקטיבי ואמפירי כביכול, הם רמאות פשוטה.

    להגיב

  7. אסי
    מאי 09, 2014

    כל המאפיינים שמניתם אינם כלל המאפיינים של פשיזם וניכר כי אתם מאפיינים את הפשיזם על פי מאפיינכם שלכם.
    האם ישראל פשיסטית?
    מפלגת שלטון אחת ושאר המפלגות לא חוקיות – לא
    צנזורה תקשורתית – לא
    משטרה חשאית והעלמויות של דמויות ציבוריות – לא
    מנהיג לא מעורר שאסור לבקר (דוצ'ה / פיהרר) – לא

    אתם צועקים פשיזם על כל שטות ובעיקר על כל אחד או אחת שאינם חושבים כמוכם.
    שיגיע פשיסט אמיתי כבר לא יקשיבו לכם כי צעקתם "זאב, זאב" כבר שנים

    להגיב

    • דניאל
      יול 13, 2014

      אסי, תודה על הדורבנות. נהניתי. מרגיש הקלה.

      להגיב

      • ליה
        יול 27, 2014

        אסי אתה לא יודע את כל המאפיינים של מדינה פאשיסטית, לא יודע שלמדינה פאשיסטית יש הרבה יותר מאפיינים מארבעת המאפיינים שמנית. לא כל השמאלנים צועקים פאשיזם סתם, חלקם גם יודעים טוב מאוד מהו פאשיזם ועל מה הם מדברים. אין לי בכלל ספק שלישראל יש כמה מאפיינים של מדינה פאשיסטית.

        להגיב

  8. אניהי
    מרץ 27, 2014

    רשויות ""החוק"" הן אכן פאשיסטיות שמאלניות.

    להגיב

  9. עומר טורק
    מרץ 24, 2014

    עצוב כמה אנחנו נמצאים בסקאלה הקיצונית של כל אחד מן המאפיינים הללו, וזה עוד בלי לציין דיכוי אתני ומגלומניה פונדמליסטית.

    להגיב

    • דניאל
      יול 13, 2014

      תגיד עומר, אסלם זו לא אידיאולוגיה פשיסטית?
      יחס משפיל לנשים
      יחס רצחני למיעוטים
      יחס מתנסה כלפי דתות אחרות
      יחס רודפני כלפי בעלי נטיות הפוכות
      מזל שאני חי בישראל ולא בסוריה או בעיראק או בתימן או בערב הסעודית, או במצריים, או בלוב… או בסודן… או באיראן… או בכל מקום שהמוסלמים הם רוב או קרובים להיות רוב. מזל גם לך.

      להגיב

  10. בינבין
    דצמ 20, 2013

    תקשורת מגוייסת:
    יש הרבה מאד.
    במיוחד עכשיו בנושא אירן וסוריה.
    בחודשים האחרונים זה כבר עבר את הגבול.
    לא רק בטלוויזיה וברדיו, בכל הרשתות וגם בגלי צה״ל.
    באתרי החדשות של Ynet והארץ (מעריב nrg – לא קוראת)
    העיתונאים שמדווחים על הנושא האירני והסורי – פשוט מעלימים מידע או משקרים.
    דוגמא אחת מאתמול. קראו את הכתבה של ד״ר ירון פרידמן
    וקראו את התגובות 10, 21.

    להגיב

  11. ערן ורד
    דצמ 11, 2013

    ועל כל הרשימה הזו אפשר להוסיף את המאגר הביומטרי

    להגיב

איך היית רוצה להגיב

להגיב

*