הכל שקרים

"משמעותה של צורת מחשבה אחרת: ההפך מ – הרגשת שייכות לעם, נאמנות למדינה, הצבא הוא ערך עליון, שיעורי תלמוד ופסוקו של יום, כבוד למשטרה, הערכה לגיבורי מלחמה, שתיקה רועמת כשנכנס מישהו לבוש בחליפה, היגררות אחרי אופנה ממסדית וכל השאר. העיקר לא לציית, לחשוב."
מתוך הכל שקרים, גיליון מס' 1, 1991

www.matzpen.org

גיליון 1

21 בנובמבר 1962 8 עמ’ (עברית בלבד)

דבר המערכת:
יש כתובת: מצפן יחתור לשמש במה ופה, שופר ומצפן למנוצלים, למופלים ולמקופחים; ישתית את הסברתו על הכרה בזכויות שני עמי הארץ; ישמש שופר להשקפה חברתית שמאלית לוחמת.

ואלה הן התביעות שיש להיאבק עליהן, למען יהיה לפועלי ישראל איגוד מקצועי של ממש: 12סעיפים לשינוי פני ההסתדרות.

מאמרים:
מוועדי פעולה לארגון של קבע, מאת פ. עודד: הדרך לשינוי ההסתדרות והפיכתה למכשיר לוחם המשרת בנאמנות את ציבור העובדים, עוברת דרך הפיכת ועדי הפעולה הזמניים של העובדים לגוף קבוע שזו תהיה מטרתו.

על עיקרים שהפכו עקרים, מאת ס. מאיר: בוויכוח עם ארבעת חברי מק”י שנזרקו מהמפלגה, קובע משה סנה בעצם כי אין מה לשנות ומה לחדש במבנה הארגוני של מק”י; כל ניסיון לחדש או לשנות נידון מראש לכשלון, מאחר שהמבנה הקיים הכרח הוא שיתקיים; כל החפץ בסוציאליזם חייב להשתייך למפלגה קומוניסטית, מאחר שרק היא מוסמכת ויכולה להביא את המהפכה.

האמנם קרתגו 1962, מאת ע.: דרישות האימפריאליזם מקובה דומות לדרישות הסנאט הרומאי מקרתגו, שהביאו בסופו של דבר לחיסולה. בעניין קובה הגיעה תנועת הפועלים המהפכנית לקצה גבול הוויתורים אשר אין עימם ויתור על עקרונות או כניעה לסחטנות.

“הזקן” על הצבא, מאת גבריאל ל.: יצחק שדה אמר, “הגנרלים תמיד יתכוננו מחר למלחמה של אתמול”, והדבר נכון בישראל גם בשטח המדיני.

משכורות רעב, מאת ירק: טבלת התפלגות ההכנסות בישראל, שהודלפה ממשרד האוצר, מראה כי 47 אחוז מהשכירים משתכרים שכר רעב.

דרוש בארץ: שמאל, מאת עמוס קינן (מאמר שהתפרסם ב”אתגר”, 25.1.62): על המפה הענקית של התרוצצות מחשבתית וחתירה לפתרון בעיות האנושות, ישראל אינה קיימת. אין בארץ מפלגה שמאלית, ארגון שמאלי, גוף שמאלי, קבוצה שמאלית. אפס.

לקראת הדיון בשאלת הפליטים, מאת י. כפיר: אין לראות כל סיכוי להסדר של שלום במזרח התיכון, כל עוד לא תיפתר בעיית הפליטים הערביים על בסיס הכרה בזכויותיהם הלאומית.

לקח אוקטובר והבולשביקים הוותיקים, מאת ע. אור: ההיסטוריה הרשמית של ברית-המועצות טשטשה את הוויכוח בתוך המפלגה הבולשביקית למחרת מהפכת פברואר 1917, בין לנין שחתר למהפכה סוציאליסטית לבין הרוב שהסתפק בהישגי, המהפכה הבורגנית. מתהליך חי של ויכוח גלוי והתגברות על ניגודים, הפכו הקומוניסטים את תולדות המהפכה לספר תפילות ואת המהפכה למוצג מוזיאוני חנוט, שמותר להעריצו אך אסור לחקרו.

האיגוד המקצועי בשוק המשותף, מאת ו. יחיאל: רוב האיגודים באירופה טרם הבינו כי במצב החדש מן ההכרח שהמאבק המקצועי יקבל צורה והיקף כלל אירופיים.

מי ירסן את הפועל?, מאת ח. בג’איו: העובדה שמדיניותה האנטי-פועלית של ההסתדרות נחשפת, מחלישה את כוחה לשבור שביתות ומעלה את הדרישה הבורגנית לבוררות חובה ביחסי עבודה.

חומות העיר החדשה, מאת א. גלבוע: בין שכונת הקטמונים, ישראל השניה,המזרחית, לבין ירושלים, בנויה חומה בלתי נראית.

מסמכים:

מדוע סולקו ארבעת חברי מק”י: מכתבם של עודד פילבסקי, ירמיהו קפלן, עקיבא אור ומשה מחובר לוועד המרכזי של מק”י, שבעטיו נזרקו מהמפלגה.

פועלי המתכת תובעים העלאת שכר ושיפור התנאים הסוציאליים: קטעים מתוך כרוז ועדת הפעולה של ועדי העובדים.

עזרה לעצורי עלית: מתוך כרוז בחתימת 26 הנאשמים שנעצרו בהפגנת הפועלים בכיכר עלית, ביום השביתה נגד העלאת המחירים הגדולה, 28.3.62.