זכויות יוצרים

"אם יצירתיות היא שדה פתוח, זכויות יוצרים הן גדר" (ג'ון אוסוולד)

אנחנו לא עורכי דין. אין לנו כוח לקרוא את כל החוקים על זכויות יוצרים. אז אם יש בעיה כלשהי לגבי תוכן שהעלנו לאתר, צרו קשר. זה לא בגלל שאנחנו עצלנים (טוב, אולי קצת), אלא בגלל שיש לנו השקפה אחרת ביחס ל"זכויות" יוצרים ו"קניין" רוחני. לפי הנחה הרווחת כיום, על כל יצירה חלים באופן אוטומטי חוקי זכויות יוצרים, אלא אם כן נאמר אחרת. ההנחה שלנו ביחס לזכויות יוצרים היא שכל יצירה היא חופשית מכל הגבלה חוקית, אלא אם כן נאמר אחרת.

בימינו, כאשר מדברים על זכויות יוצרים נהוג להתמקד בצורך של יוצרים להרוויח כסף מעבודתם (כאמצעי לעודד אותם ליצור) ובכך שיוכלו לקבוע למי מותר ולמי אסור להשתמש במעשי ידיהם. אך האם חוקי זכויות יוצרים אמנם מגנים על היצירתיות, והאם קניין רוחני באמת מעודד את הרוח? אולי במקום לעסוק במה שאסור, עדיף להתמקד במה שמותר.

כל מי שצייר פעם סמיילי על גב המחברת בשיעור משעמם או זמזם לעצמו קול שני למנגינה ששמע ברדיו, יודע כמה יצירתיות היא תהליך אסוציאטיבי. יוצרים וממציאים כולם חייבים את הישגיהם ורעיונותיהם לדורות קודמים של יוצרים וממציאים. או במילותיו הקולעות של הפיסיקאי והמתמטיקאי הדגול אייזק ניוטון (אשר השאיל בעצמו את הדימוי מברנאר משארטר) – "כולנו ננסים שעומדים על כתפי ענקים".

זכויות יוצרים צריכות להתמקד בגישה ולא בקניין. הן לא צריכות להגן על האחים עופר, ידיעות אחרונות או ביל גייטס, אלא על המורה שרוצה להקריא סיפור לתלמידים, לחוקר שרוצה לעיין במחקר ישן או די.ג'יי מתחיל שרוצה לעשות מיקס מהמוסיקה שהוא שומע.

חוקי זכויות יוצרים צריכים לקחת בחשבון את הנזק שנגרם עקב הגבלת הזרימה החופשית של מידע, אך בה בעת לתגמל חדשנות סגנונית, שתעודד יצירתיות וחירות. זכות יוצרים אמיתית צריכה להבטיח את זכותם של יוצרים לשאוב השראה מאחרים, להיות מושפעים מהם, ולהשתמש מחדש ברעיונות – מבלי שהדבר יגרום להם לפשוט רגל. אולי אנחנו תמימים, אבל איך אפשר להדביק תג מחיר לרעיון, סגנון, תחושה או סטייל? ולמה לשלול מבני אדם את חומרי הגלם החיוניים לגל הבא בספרות, אמנות, פוליטיקה או מוסיקה?

חוקי זכויות יוצרים

המתח שבין בעלות פרטית על סמלי תרבות, יצירות והמצאות אחרות לבין המשמעות החברתית שלהן מוסדר באמצעות חוקי זכויות יוצרים וקניין רוחני. חוקים אלה מעניקים לבעלי זכויות היוצרים סמכות בלעדית למנוע או להרשות שימוש ביצירותיהם לתקופות של עשרות שנים, ומתומצתים בביטוי "כל הזכויות שמורות".

החוק אמנם מתיר שימוש מוגבל ביצירות למטרות לא מסחריות מסוימות ("שימוש הוגן"), אולם סייגים אלו אינם מספיקים כדי להבטיח את האיזון הנדרש בין זכויות היוצר הפרטי לבין זכויות היצירה של הציבור הרחב. תביעת וולט דיסני נגד דודו גבע בטענה שגנב את דמותו של "מובי דאק" מדונלד דאק ממחישה זאת היטב.

קריאייטיב קומונס (Creative Commons)

פרויקט "קריאייטיב קומונס" (CC), אשר נוסד בשנת 2001, מבקש לאפשר ליוצרים עצמם לקבוע את הסייגים ואת ההגבלות החוקיות על שימוש ביצירות והמצאות, ולהחליט בעצמם איזה שימושים מותרים ואלו אסורים. כך למשל, ניתן לאפשר העתקה של יצירה בתנאי שנותנים קרדיט ליוצר; לחילופין, אפשר להתיר שימוש ביצירה בתנאי שאינו למטרות מסחריות, או לאפשר שימוש והפצה של יצירה בתנאי שאותם תנאי רשיון יחולו גם על יצירות אחרות הנגזרות ממנה.

רשיונות CC מאפשרים לכל יוצר לבחור את השילוב הרצוי עבורו, מבחינת תנאי השימוש ביצירה. התנאים הם כדלהלן:

ייחוס: אתה מאפשר למשתמשים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את יצירתך המוגנת (או יצירות הנגזרות ממנה), אולם רק בתנאי שהם ייחסו לך את הקרדיט על היצירה.

ללא שימושים מסחריים: אתה מאפשר למשתמשים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את יצירתך המוגנת (או יצירות הנגזרות ממנה), אולם רק בתנאי שזה נעשה למטרות ולשימושים לא מסחריים.

ללא יצירות נגזרות: אתה מאפשר למשתמשים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע רק עותקים זהים למקור של יצירתך המוגנת, ולא של יצירות אחרות הנגזרות ממנה.

שיתוף ברישיון זהה: אתה מאפשר למשתמשים להפיץ יצירות נגזרות של יצירתך המוגנת, אולם רק כאשר זה נעשה תחת אותם תנאי רישיון כמו של היצירה המקורית.

ניתן להביט בקומיקס קצר זה על-מנת ללמוד על מגוון הזכויות בהן מטפלים רישיונות קריאייטיב קומונס.

נחלת הכלל

בנוסף לחוקי זכויות יוצרים ופרויקט CC ישנה גישת "נחלת הכלל" (PD) אשר גורסת כי אין מקום להגבלה כלשהי על השימוש בהמצאות ויצירות, מכיוון שהן שייכות לציבור כולו. בניגוד לחסידי חוקי זכויות היוצרים, אשר משתמשים במונח "נחלת הכלל" כמעט אך ורק על דרך השלילה – כלומר כלפי יצירות והמצאות שתקופת ההגנה עליהן על פי חוק פקעה – גישת "נחלת הכלל" גורסת כי הזכות לחירות רעיונית ומידע חופשי היא זכות בסיסית אשר אינה נופלת בחשיבותה מהזכות לאור שמש ולאוויר שאנחנו נושמים. וכך גם אנחנו מאמינים.

ההיסטוריה של חוקי זכויות יוצרים

קריאה מומלצת בנושא:

הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל – דרור צ. דביר

copyrights and copywrongs

The Public Domain

Brand New Bullies

Copyleft

GNU

2 תגובות

  1. יאיר ישראל חרעוץ
    יול 15, 2014

    אני מתחיל להבין שלא לאפשר זכויות יוצרים יכול להיות מסוכן מאד.
    אני מנחש שאם אני מוכר את היצירה שלי בתור תוצאה גמורה אבל מאפשר לאחרים לבנות ולשנות, גם אם לצורך מסחרי, אבל לא למכור ממש ממש את היצירה שאני עצמי יצרתי אני מנחש שזה יחשב לדבר הגון!

    להגיב

  2. יוסף
    מאי 24, 2014

    ויש את הסרט המצוין של ברט גיילור, שנקרא בעברית "החופש למקסס," שעוסק בדיוק בכל הסוגיות האלה ובו משתתפים גם לורנס לסיג, ההוגה המרכזי של CC וקורי דוקטורואו. הייתי מציע להציג אותו באתר, אבל הוא מוגן בזכויות יוצרים:)

    להגיב

איך היית רוצה להגיב

להגיב

*