הכל שקרים

על אומץ, חלומות, אהבה, מחאה, הומור והתנגדות. אוסף סרטוני נאומים. [המשך ←]

הספורטיבי הוא הפוליטי. אוסף רגעים שבהם הספורט והעולם האמיתי נפגשו. [המשך ←]

ליל הסדר כמסע בזמן. זו לא יציאה מעבדות לחירות אם אני לא יכולה לרקוד. אוסף סרטונים של פעולות שקראו תגר על הסדר הקיים. [המשך ←]

לכולם יש דרישות, לכולם יש מניפסטים. ברוח המהפכנות והאמונה הצרופה, אנו מתכבדים להגיש לך 10 מניפסטים ששינו (או ישנו) את העולם. או לא. [המשך ←]

הסיפור של הכל שקרים התחיל עם קבוצה של חברים, מכונת צילום שהיתה שייכת למפלגה הקומוניסטית (הברחנו אותה בעצמנו), טילי הסקאד של סדאם וקולו של נחמן שי, שנחשב אז "המרגיע הלאומי". זה היה זמן עגום והפחד שטף את הרחובות. קבוצת חברים החליטה לפרסם פנזין שיבטא את שאט הנפש שלהם מרעיון המלחמה ומהאמונה העיוורת במנהיגים-כביכול של המדינה הזו. הפנזין הופץ רק לחברים. אני חושב שלא היו יותר מ-30-50 עותקים. למרות זאת, הרגשנו שאנחנו משמיעים את דעתנו, אפילו אם היא נפלה על אזניים ערלות. מאוחר יותר הפך הכל שקרים לספר שתיעד את הסצנה הרדיקלית הייחודית בישראל – הניתוח שלה, הפרספקטיבה שלה והדרך המקורית שלה לעשות דברים. במשך הזמן השתמשנו בצורות אחרות של מדיה ותקשורת, ולבסוף – אחרי עלונים, ספר, סרטים, וכד' – הגיע אתר האינטרנט, שהיה עד לא מזמן אתר סטטי. בכל השלבים השונים שלו, הכל שקרים נשאר תמיד נאמן לאמונות הליבה שלו, שאנשים צריכים לחשוב בשביל עצמם ושאיש לא צריך להאמין לשום דבר שאנחנו אומרים.
(מתוך כתבה שהתפרסמה ב"progamma", גיליון 3) [המשך ←]