ideas-thumb

התנועה לזכויות בעלי חיים בישראל: סיפורה של קונספירציה אנרכיסטית שהצליחה יותר מדי

אני חושב שהדבר המעניין ביותר בתנועה לזכויות בעלי חיים בישראל הוא האופן שבו היא נולדה. אפשר לומר מבלי להפריז כי זו היתה אחת מהקונספירציות האנרכיסטיות המבניות המקוריות היחידות שאני מכיר ב-140 השנים האחרונות, וכזו שגם ראתה את הנולד. מה גם שהיא הצליחה, אולי אפילו יותר מדי…

המושג זכויות בעלי חיים הגיע באיחור לישראל, לקראת תחילת שנות ה-90, ובאדיבותם של האנרכיסטים. האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים פעלה מאז שנת 1983, אבל היתה עסוקה בזווית המדעית ונמנעה מהתמודדות עם ההשלכות הרחבות יותר של עמדתה המוסרית שלה עצמה. רק כדי להמחיש כמה מאוחר העניינים התעוררו כאן: הספר הראשון בעברית על ניסויים בבעלי חיים יצא בשנת 1991, החוק הראשון שבכלל התייחס לנושא נחקק ב-1994, ותרגום הספר "שחרור בעלי חיים" של פיטר סינגר ראה אור רק ב-1998.

בתחילת שנות ה-90, נקודות מבט חדשות החלו לתפוס את מקומה של הפוליטיקה ממוקדת-פלסטין – מגמה שהתהפכה, בצורה די אלימה, עם פתיחת האלף החדש – והאנרכיסטים הפכו כל אבן בחיפוש אחר דרכים חדשות להגביר את השפעתם בחברה. חלקם הגיעו למסקנה כי במקום לקדם אנרכיזם כמכלול, עדיף יהיה להציג אותו מבעד לעדשה של מאבק אחד. וכך החלו דיונים רציפים, רשמיים ובלתי רשמיים, בפארקים ציבוריים שטופי שמש ובמקלטים של בתי ספר בחצות, שכולם התמקדו בשאלה אחת: איזה מאבק טומן בחובו את ההזדמנות הטובה יותר להפיץ את המגוון הרחב ביותר של רעיונות רדיקלים?

גיחות טקטיות קצרות בוצעו על ידי אי אלו אנשים למאבק לפירוק נשק גרעיני וכן למאבקי אקולוגיה חברתית, יחד עם הקבוצה "פעולה ירוקה", אולם בסופו של דבר הבנו שנדרש חומר גלם חדש ובתולי. ואף אחת מהאפשרויות הללו לא התאימה לצרכינו יותר מאשר המאבק הבלתי מוכר באותם ימים למען זכויות כלבי ים או פילים – וכך חנויות פרוות וקרקסים הפכו לשני היעדים המרכזיים הראשונים של הקמפיינים המקומיים למען זכויות בעלי חיים.

כרזה מתוך עיתון אנונימוס בחורף 1997.

הבחירה להתמקד בתחומים אלו אמנם היתה מודעת ומתוכננת, אולם אין לראות בה תכסיס מניפולטיבי או ציניות בסגנון "האיש שהיה יום חמישי". גם ללא השיקולים הטקטיים, באמת הרגשנו בכנות שצריך לשים קץ לסבל לא אנושי – ומניעים אחרים היו רק בונוס נוסף. לכך נלוותה ההבנה כי מכל סוגי אי הצדק שהיינו יכולים להתארגן למאבק סביבם באותו זמן ומקום, זכויות בעלי חיים יכלו להיות המוליך הטוב ביותר.

לקבוצה הראשונה שלנו קראו, בפשטות, אנונימוס – שם מוזר ואפל משהו עבור ארגון זכויות בעלי חיים, אלא אם כן לוקחים בחשבון שזו היתה סוג של חזית אנרכיסטית. מלבד המטרה לגרום לרדיקליזציה של אוהבי בעלי חיים צעירים שעשויים להצטרף, היתה גם מטרה נוספת, מעשית יותר: לגייס אנשים לפעולות חשאיות של החזית לשחרור בעלי חיים. המטה הקטן של אנונימוס, שהיה גדוש עד אפס מקום במידע על מגוון מאבקים רדיקלים, למען בעלי חיים ובני אדם, היה גם נקודת המפגש הלילית לכמעט כל פעולה של החזית לשחרור בעלי חיים בתל אביב באותם הימים; למרבה הנוחות מטה אנונימוס היה ממוקם ברחוב בן יהודה בו נמצאו מרבית חנויות הפרוות בעיר.

מתוך קומיקס שפורסם בעיתון אנונימוס באביב 1997. לחצו על הצילום לצפייה בקומיקס המלא

מתוך קומיקס שפורסם בעיתון אנונימוס באביב 1997. לחצו על הצילום לצפייה בקומיקס המלא

כיום, אנונימוס לזכויות בעלי חיים כפי שהיא מכונה כעת, הפכה למקבילה הישראלית של PETA, ארגון המיינסטרים הגדול והמכובד ביותר בתחום, כולל לוביסטים וקמפיינים רפורמיסטים ממוקדי-צרכנים. זו התוצאה הסופית של תהליך הדרגתי של הצטרפות פעילים שלא היו שותפים לתוכנית המקורית, אנשים שכל תפיסתם באמת התחילה ונגמרה בזכויות בעלי חיים. ברגע שמספיק מהם היו בקבוצת הליבה, פרצו מאבקי הכוח והמחלוקות הפנימיות הבלתי נמנעים אשר גרמו לאנרכיסטים להשלים עם העובדה שמלאכתם שם הסתיימה – בובת העץ הפכה לילד אמיתי. הגיעה העת ללכת באפיקים חדשים.   

כמובן שפעילות מקבילה מתחת לפני השטח ומעליו אינה יכולה להיות אסטרטגיה בת קיימא עבור מארגנים רדיקלים, בלשון המעטה. אולם כפי שלמדנו באותן שנים מועטות, אם אתה קטן מספיק, מתמצא במרחב וקורא את המפה הפוליטית בצורה מדויקת, יכול להיות שתצליח. וזה לא שלא היו לכך יתרונות: מתישהו באמצע אותה תקופה, למשל, חילקתי מדבקות תוצרת בית עם קריאה לירות למתנחלים יהודים בראש, שהיו חתומות עם הסמל האנרכיסטי, האות A בעיגול.     

העיתון הנפוץ ביותר בישראל באותם ימים דיווח בטעות כי זהו הסמל של קבוצת זכויות בעלי החיים אנונימוס, אז באופן טבעי הגשנו תביעת לשון הרע והגענו להסדר מחוץ לבית המשפט במסגרתו קיבלנו סכום כסף נכבד, שסייע לממן את הפעילות הפוליטית שלנו לעוד זמן מה. מי אמר שאפשר לחבוש רק כובע אחד בכל רגע, אה?


 

תרגום של קטע מתוך המאמר "היסטוריה של אנרכיזם ישראלי בן זמננו" מאת pfm שפורסם באתר הקולקטיב האנרכיסטי CrimethInc.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this

6 תגובות

  1. ארז
    אוגוסט 16, 2016

    "כמובן שפעילות מקבילה מתחת לפני השטח ומעליו אינה יכולה להיות אסטרטגיה בת קיימא עבור מארגנים רדיקלים, בלשון המעטה"

    למה לא?

    להגיב

  2. כיבוס
    אוגוסט 10, 2016

    מניעים נוספים אינדיד. יש לי הרבה כבוד לסוגים שונים של הפעילות הרדיקלית-אנרכיסטית-זב"חניקית בעשרים-פלוס שנים האחרונות, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן: ארגוני הזב"ח בישראל הם נורא גבריים ונורא אשכנזים, ובהתאם, מלאים באלימות מינית, קמפיינים מיזוגיניים, וגזענות. אנרכיזם שהוא לא פמיניסטי ואנטי גזעני הוא לא באמת אנרכיזם, וישראל ממש לא מובילה בתחום הזה.

    להגיב

  3. אור
    אוגוסט 10, 2016

    אני מברכת ומודה על הפעילות החשובה של אנונימוס.

    יחד עם זה, מעולם לא שמעתי תגובה של אנונימוס על התעללות בבעלי חיים ע"י צה"ל, למרות שהפניתי את תשומת ליבם ונעניתי רק ב"תודה על פנייתך" http://www.haaretz.co.il/news/shabahit/1.2786648
    האם המשפט המשתיק, המשתק, השיקרי "סיבות ביטחוניות" משתיק גם את אנשי אנונימוס?

    להגיב

  4. אבנר
    יולי 13, 2016

    נכנסתי לאתר הזה .. כי חשבתי אולי משהו אמיתי.
    אבל האתר הזה פשוט רווי שנאה עצמית של עמך שלך.. נכון, עובדים עלינו. כל הזמן. משעבדים אותנו – דרך הסמארטפונים והתקשורת, וכולם נובחים בצייתנות.
    אבל.. גם אתם, עמוסים בסטריאוטיפים ושנאה.. "לירות במתנחלים" ?..
    אכן הכל הבלים בעולם שלנו – כלום לא אמיתי. אבל לפניכם כבר היה משהו שאמר את זה, ולמעשה היה הרבה יותר אמיתי מכם. הוא פותח בספרו (קהלת) , במילים "הבל הבלים , הכל הבל" וסיכם במשפט אחד:
    "סוף דבר – הכל נשמע. את האלוקים ירא – ואת מצוותיו שמור. כי זה כל האדם"
    ובזה אומר לכם שלום ולא להתראות.

    להגיב

    • בן נר
      יולי 15, 2016

      אם אתה מספיק צר אופקים כדי לתפוס את הביטוי "עם" כמשהו בעל משמעות מאחוריו מכאן שפיספסת את הביקורת של האתר.
      "עם" זו הגדרה צרה ומלאכותית, ככל שתרבה להגדיר הגדרות צרות כאלו כך יגבר הפילוג באופן בלתי נמנע בין בני אדם ובין בעלי חיים.
      ומה לאמירה "אמרו את זה קודם"? אם היינו מספיק חכמים כדי לזכור כל דבר שנאמר לנו בימי חיינו אזי התזכורות היו מיותרות אבל איננו! לכן עדיפה התזכורת על השיכחה.

      להגיב

  5. abe
    יולי 11, 2016

    מה עיניין המסר "לירות למתנחלים בראש"?

    להגיב

איך היית רוצה להגיב

להגיב על ארז ביטול

*