לאונרד כהן: הצצה לתוך נפשו של משורר

הצצה לתוך נפשו של לאונרד כהן בן ה-32. המשורר-מלחין-זמר מפרק את ההגדרות של אמנות ושירה בראיון עם אדריאן קלרקסון ששודר בערוץ CBC של רשות השידור הקנדית בשנת 1966.  

כהן: "אני חושב שכאני מקריא שיר שכתבתי, המסר עובר דרך הגוף, העיניים, הקול. בפועל הייתי יכול לקרוא את ההוראות על קופסת משחת צחצוח נעליים ועדיין להעביר את המסר".

קלרקסון: "אז מה הטעם לכתוב שירה אם באותה מידה אתה פשוט יכול לקרוא הוראות איך לצחצח נעליים?".

כהן: "ובכן, זה תלוי. אם אתה רוצה שלאנשים יהיו נעליים מצוחצחות אז תרצה לכתוב הוראות טובות מסוג זה. ואם אתה רוצה לצחצח חלקים אחרים שלך, אז אתה עושה זאת באמצעות שירה".

כהן: "חבר שלי עיצב יצירת אמנות קיר עבור בית קפה במונטריאול עם סוג מיוחד של דבק עליה. הדבק הזה היה מתייבש מדי חורף ויצירת האמנות היתה מתפרקת לחתיכות. והיו צריכים להשכיר את שירותיו מדי חורף כדי לתקן את היצירה. והוא אמר: מכוניות מיוצרות עם חלקים שמתיישנים, אז למה אמנות קיר?".

קלרקסון: "מה לגבי שירה?"

כהן: "אני חושב שההיסטוריה והזמן די אחראים להתיישנות של שירה אלא אם כן מדובר בדברים ממש מעולים… אבל אני לא מעוניין בדורות העתיד – או כפי שמישהו הגדיר זאת 'גירסה עלובה של הנצח'… אני אוהב כשאני יוצר משהו שהוא ישיר ומידי, ולא משהו שיישאר זמן רב. אני לא רוצה פוליסת ביטוח לעבודתי".

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*