חמש מדינות מוסלמיות בהן להיות הומו זה חוקי

הנה חמש מדינות עם רוב מוסלמי שבהן יחסים הומוסקסואלים אינם עבירה על החוק. ירדן, טורקיה, אינדונזיה, מאלי ואלבניה. מה משותף להן? אף אחת מהן לא היתה קולוניה של האימפריה הבריטית.

מדינות רבות בעולם, בין אם בעלות רוב מוסלמי או אחר, ממשיכות להתבסס על חוקים קולוניאליסטים שקדמו לחוקיהן המקומיים, שהגדירו יחסים הומוסקסואלים כעבירה פלילית. בין אם במערב אפריקה, דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון או אירופה, מדינות אלו מהוות תזכורת לכך שהדיון על זכויות להט"ב במדיניות מוסלמיות לא תמיד חד וחלק כפי שנדמה.  

בירדן למשל, האיסור בחוק על יחסים הומוסקסואלים בוטל כבר במאה ה-19 – בימי שלטון האימפריה העותומנית – אולם חזר לספר החוקים בין השנים 1922-1945 כאשר ירדן היתה כפופה למנדט חבר הלאומים. עם זאת, שנים ספורות לאחר הכרזת עצמאותה, ב-1951, הורה מלך ירדן, עבדאללה הראשון, לבטל את החוק האוסר על משכב זכר. בישראל לעומת זאת, חוקי המנדט הבריטי שאסרו על יחסי מין בין גברים בוטלו רק כעבור 37 שנים, וגם זה רק בזכות תעלול של שולמית אלוני.

באינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, מלכתחילה לא היה שום איסור בחוק על הומוסקסואליות, לפחות מאז שהמדינה נוסדה. היא גם מתהדרת בארגוני זכויות להט"ב הוותיקים ביותר באסיה. בניגוד לאינדונזיה, שכנותיה שכן היו קולוניות בריטיות – סינגפור (לא-מוסלמית) ומלזיה (מוסלמית) – עדיין אוסרות בחוק הומוסקסואליות.

בטורקיה, ביטול האיסור החוקי על משכב זכר שואב את מקורותיו מביטול איסור זה באימפריה עותומנית בשנת 1858 – החלטה שהשפיע על אוכלוסיותיהן של מדינות רבות בשלוש יבשות שונות. לאחר הכרזת העצמאות בשנת 1920, טורקיה לא הרגישה צורך להכניס שינויים בחוק, וארגוני זכויות להט"ב פועלים בטורקיה ללא הגבלה.

באלבניה, 70% מהאזרחים הם מוסלמים סונים, אך הדבר לא מנע מהמדינה להכיר חוקית בהומוסקסואליות בשנת 1995, ולהפוך מאז לחוד החנית של המאבק למען זכויות להט"ב במדינות הבלקן.  

מאלי היא עוד דוגמה. בעוד שבמרבית מדינות יבשת אפריקה, 38 ליתר דיוק, ישנם חוקים נגד הומואים שחלקם אף נושאים עונש מוות, החוק הפלילי של מאלי אינו כולל סעיף כלשהו שמבדיל בין פעילות מינית הטרוסקסואלית להומוסקסואלית.  

מלבד חמש מדינות אלה, רבות נוספות נכללות ברשימת המדינות עם אוכלוסיה מוסלמית גדולה שבהן חוקי להיות הומו, בהן בחריין, צ'אד, עיראק, בורקינה פאסו, בוסניה הרצגובינה, חוף השנהב, קזחסטן, ניז'ר, קוסובו, אבחזיה, אזרבייג'ן, ג'יבוטי, גינאה ביסאו, קירגיזסטן, צפון קפריסין, פלסטין (הגדה המערבית) וטג'יקיסטן.

בכל אחת מהמדינות שהוזכרו לעיל, כמו בשאר העולם, עדיין עומדים בפני להט"בים אתגרים רבים, אולם העובדה שהחוק לצדם מקלה על המאבק למען שוויון זכויות.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this

תגובה אחת

  1. יוסףה מקיטון
    נוב 02, 2014

    צריך להבדיל בין "מדינה עם רוב מוסלמי" (שזו הכוונה שלכןם בכתבה הזו) לבין "מדינה מוסלמית" (מדינה שבה החוקים הם חוקי דת האיסלאם, למשל איראן). אינדונזיה, לדוגמא, היא לא מדינה מוסלמית. יש בה הפרדת דת ומדינה (מה שאין בישראל, למשל). יש באינדונזיה רוב מוסלמי, אבל בשבדיה יש רוב נוצרי וזה לא הופך את שבדיה ל"מדינה נוצרית" נכון?

    להגיב

איך היית רוצה להגיב

להגיב

*