מהצד של הכלה

פליטים פלסטינים וסוריים שנמלטו מהמלחמה בסוריה מצאו דרך מקורית להגיע לשבדיה כדי לקבל מקלט מדיני: הם בדו מלבם חתונה, התלבשו בהתאם, ויצאו לדרך מתוך הנחה שאף שומר גבולות לא יתעקש לבדוק את מסמכי הכלה.

היוזמה נולדה לאחר שהמשורר הפלסטיני חאלד סולימאן אל-נאסירי, העיתונאי האיטלקי גבריאל דל גראנדה ובמאי הקולנוע האיטלקי אנטוניו אוגוגליארו, פגשו במילאנו חמישה פליטים פלסטינים וסוריים שנמלטו מזוועות המלחמה בסוריה, לאחר שהצליחו לחצות את הים התיכון בסירות רעועות בדרך לאי האיטלקי למפדוזה. השלושה החליטו לעזור לפליטים להשלים את מסעם צפונה, לשבדיה, שום יוכלו לבקש לקבל מקלט מדיני.

הרעיון היה פשוט. החבורה תתחפש למשפחתה של כלה בדרך לחתונה בתקווה שהדבר יסייע להם להגיע ליעדם. הסרט "מהצד של הכלה" עוקב אחרי המסע ההזוי שלהם ממילאנו לשטוקהולם בין ה-14 ל-18 בנובמבר 2013, ומציג סיפור של פעולה אמיצה של אי-ציות אזרחי ושל מציאות שעולה על כל דמיון. יוצריו השיקו קמפיין למימון עלות הפקתו באתר אינדיגוגו, וכך הם הציגו את הרקע ליצירת הסרט.

 

 "איזה שומר גבול יתעקש לבדוק את המסמכים של כלה בדרך לחתונה?" 

"הפעם הראשונה בה שאלנו את עצמנו את השאלה הזו היתה באחד מערבי סוף אוקטובר 2013. באותם ימים, אלפי פליטים שנמלטו מהמלחמה בסוריה הגיעו מדי יום למילאנו, לאחר שחצו את הים התיכון בסירות רעועות בדרך לאי האיטלקי למפדוזה, ומשם צפונה. שיכנו כמה מהם בביתנו ושמענו מפיהם עדויות ממקור ראשון על זוועות מלחמה וסירות טרופות. ואז, כעבור מספר ימים, הם היו ממשיכים בדרכם לכיוון צפון אירופה ושבדיה, תוך שהם משלמים סכומי עתק למבריחים מכיוון שלא היו להם מסמכי נסיעה. אבל סיפוריהם המשיכו ללוות אותנו, אז החלטנו לעשות משהו בעניין.

רעיון הכלה – שהיה תחילה לא יותר מבדיחה – התחיל לקרום עור וגידים. יחד עם עבדאללה, מנאר, אללה, מונה, אחמד ותנסים הוא הפך למציאות, כי כשפוגשים אנשים שיש להם את אותם החלומות והתקוות כמוך, אין דרך חזרה.

השכם בבוקר ה-14 בנובמבר 2013 נפגשנו מול התחנה המרכזית של מילאנו. היינו 23 אנשים: איטלקים, פלסטינים וסורים. לחלק מאיתנו היו מסמכי נסיעה חוקיים, ולחלקנו לא. אבל כולם היו לבושים לחתונה.

14 ימים חלפו מאז שהעלינו לראשונה את רעיון הכלה. העובדה שהצלחנו למצוא דמויות, לכתוב מתווה תסריט ולאסוף צוות צילום לסרט בתוך זמן כל כך קצר – וללא כסף – נראית עכשיו מדהימה, אפילו לנו. בפרק זמן זה גם הצלחנו לתכנן את המסע (השכרת רכב, החלטות היכן לבצע עצירות, לארגן מקומות לישון בהם, וכו') ולמצוא מעצבי שיער, עניבות, חולצות, חליפות, ומעל לכל, שמלת כלה, עבור חמש הדמויות שלנו שהגיעו היישר מלמפדוזה.

20,000 פליטים כבר מתו בים התיכון. זה חייב להיפסק. האנשים הללו לא נפלו קורבן לגורל או לסופות, אלא לחוקים. אי ציות אזרחי חייב להתחיל, ולכן הפכנו למשך שבוע למבריחים, וסייענו לחמישה פליטי מלחמה מסוריה להמשיך במסעם בתוך אירופה.

לאחר שהסרט הזה יעלה לאקרנים, יתכן שנעמוד בפני עונש של 15 שנות מאסר בגין סיוע לעבירה של הגירה בלתי חוקית. אנחנו מוכנים ליטול על עצמנו את הסיכון הזה מכיוון שאנחנו מכירים את הזוועות שמתרחשות בסוריה, ולסייע לאנשים להימלט ממרחץ הדמים גורם לנו להרגיש שאנחנו בצד הנכון.

הסיכון שלקחנו על עצמנו הוא מטורף. אבל אנחנו מאמינים שיש קהילה של אנשים באירופה וסביב הים התיכון שמקווים, כמונו, שיבוא יום שבו הים הזה יפסיק לבלוע חייהם את פליטים וישוב להיות ים של שלום, שבו כל אדם חופשי לנסוע לכל מקום ושבו בני אדם אינם נחלקים אותם לחוקיים ובלתי חוקיים".

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*