היה מציאותי, דרוש את הבלתי אפשרי

כאשר שאלתי את דיויד מסי, אחרי שהוציא לאור את 'הכל שקרים', האם הוא מתחרט על משהו בספר, הוא אמר לי שהוא מצטער רק על כך שהפיק אותו בפורמט כה גדול. "זה מקשה על אנשים לגנוב אותו מחנויות ספרים", הסביר. עם זאת, נדמה כי גודלו החריג של הספר (30 ס"מ על 42 ס"מ) הולם את תכליתו. שכן במהותו, מדובר באלבום ניצחון, גם אם לא במובן המקובל.

לכאורה, 'הכל שקרים' הוא אלבום של ניצחון שטרם הושג. האנרכיסטים, הפציפיסטים ואנשי השמאל הרדיקלי שיצירותיהם נכללות בו היו ועודם בשוליים של החברה הישראלית. צה"ל הרי טרם התפרק מנשקו, האפליה עודנה עמנו, האלימות המשטרתית חיה ובועטת, וכך גם הרס הסביבה ובולמוס הצריכה. עם זאת, נדמה כי הטקסטים והפוסטרים שקובצו בספר מהווים ניצחון בעצם קיומם במדינה אחידה ומגויסת כישראל. "הכרוזים שמוצגים בספר זה הם יותר מאשר תעמולה פוליטית", נכתב בפתח דבר של הספר, "הם ביטוי של שיתוף פעולה בין פרטים, של היווצרות ספונטנית של קולקטיבים ושל גירוי אינטלקטואלי ויצירתי. אך יותר מכל, מדובר בביטוי של הרצון העז ליצור משהו חדש".

הספר, המופיע במהדורה דו-לשונית ומקיף תקופה של יותר משלושה עשורים, מציג דעות הנמצאות הרחק מחוץ לגבולות הקונצנזוס אפילו בימינו. עם זאת מדובר בספר ישראלי מאוד. מקורי, מאולתר, גס רוח לעיתים וגדוש בהומור שחור. "מיהו גיבור? זה שיש לו אומץ להיות פחדן", אומרות זו לזו זוג נעליים שהותיר מאחוריו חייל מצרי שנס על נפשו מפני כוחות צה"ל, בפוסטר המבוסס על הצילום המפורסם ממלחמת ששת הימים. בתחתית הפוסטר, שהוציא 'הוועד לבריאות הציבור' בימי תנועת הסירוב של מלחמת לבנון, מופיעה הקדשה ל"לחייל המצרי על גילוי האומץ והתושייה בסירובו להיות הפראייר של שליטיו, ואשר פעל כפי שאמור לפעול כל חייל טוב".

solider alllies

כרזות מתוך הפנזין 'מלחמת המילים' משנות ה-90, שמופיעות בספר, מבוססות על אילתורים על סיסמאות של השמאל הציוני, החל מ"דור שלם דורש פרופיל 21" וכלה ב"אם אתם רוצים שלום, הפסיקו לתמוך בצבאעכשיו". כרוז אחר מתקופת מלחמת לבנון קובע כי "למען בריאות העם והמדינה, אנו מציעים לאזרחים להתעלם מהמציאות". עוד ניתן למצוא בספר פוסטר משנת 1987 בו הודבקו צילומים של ראשי יצחק שמיר ויאסר ערפאת לגופים המעורטלים של שני גברים מחובקים עם הכיתוב "עשו אהבה לא מלחמה", כאשר מפיו של שמיר יוצאות המלים: "יאסר אהובי! גם אני כטרוריסט התחלתי".

 make love not war alllies

הספר 'הכל שקרים' כולל גם טקסטים מרשימים, בהם הכרוז 'על נרות זיכרון ונשק קונבנציונלי', שהוא בעיני אחד הניתוחים המבריקים ביותר של הסכיזופרניה שממנה סובל השמאל הישראלי, וטקסט על הסיבות להיות חלק מהתנועה לשחרור האישה, שהופיע על שערו האחורי של כתב העת 'נגה'.

השיר 'מגש הפלסטיק', הלקוח מתוך עיתון קבוצת הנוער היהודית-ערבית 'חפרפרת' מסוף שנות ה-80, הוא אולי הטקסט הנוקב ביותר בספר. המשורר קובי כותב בו: "אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם… והשניים, שוקטים, וענו לה: 'אנחנו מגש הפלסטיק, אנחנו מאבדי צלם האנוש, אנחנו החיילים מהשטחים, אנחנו מפוצצי הבתים, אנחנו הורגי הילדים…אנחנו מגש הפלסטיק שעליו ניתנו השטחים למדינה'".

עמודי הספר המוקדשים להוצאה האלטרנטיבית 'הוצאתצרופימקרים' מציגים גרסה מחתרתית של ספר הילדים 'כרובי הולך לבית הספר', שכותרתו שופצה בטוש ל'כרובי הולך לשרוף את בית הספר'. בשער הספר נראה כרובי צועד לבית הספר עם לפיד בידו, תחת הסיסמה 'המהפכה מתחילה ברחוב סומסום'. עוד נכללים בספר גיליונות של הפנזין 'נקרופיליה לנוער' וכרוזים מבית היוצר של הבריגדה האנרכיסטית של הגליל העליון ("מסיזיפוס לקוקה קולה", "החרימו את המסורת, כל יום חג"), לצד תמונות וטקסטים מכתבי עת מוכרים יותר כמו 'מצד שני' ו'מצפן'.

 nacrofilia for youth alllies

רוברט קנדי, אחיו של הנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי, אמר פעם כי יש אנשים שרואים את המציאות כפי שהיא, ושואלים – 'למה?' בעוד שהוא חולם על דברים שלא היו מעולם ושואל – 'למה לא?'. הספר 'הכל שקרים' מקבץ בתוכו יצירות מעשה ידם של אנשים שהעיזו לחלום על אפשרות אחרת, ולהעלות את תהיותיהם כלפי חברה שלא רצתה לשמוע. "עבורנו", נכתב בפתח דבר של הספר, "החברה הישראלית היא כמו סלע: כבדה ומדכאת. אנחנו החרקים הקטנים שזוחלים בלילות, ומתכננים בחשאי לרסק את האבן". "אין לנו כתובת", כותב אבי פיטשון בכרוז פרי עטו בספר, "אנחנו לא תנועה. אנחנו אנשים חיים. תעשו מה שאתם רוצים. איש איש בדרכו ובכוחו ותוך היצירתיות והמחשבה שלו…"

 

ad black market alllies book 1

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
עוד באותו עניין...
טרור או אהבה?
מייקל באומן
נרות ברוח
נמרוד הלפרן
בלה
ענבל המאירי | נמרוד הלפרן
בשבח הבטלה
נמרוד הלפרן
רוקדים על הדם
נמרוד הלפרן
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*