10 דברים שלא ידעת על חוק המאבק בטרור

חוק המאבק בטרור, אשר עולה כעת להצבעה ראשונה בכנסת, צפוי לשמש להטלת אימה על כל מי שהממשלה רוצה להשתיק. הנה 10 דברים שלא ידעת על חוק הטרור החדש.

 1  החוק מגדיר בצורה רחבה ביותר מהם ארגון טרור, מעשה טרור וחברות בארגון טרור, ומאפשר בעצם להרחיב עד אין קץ את הגדרת מעגל הטרור. החוק כולל בהגדרת "מעשה טרור" לא רק פעילות חבלנית נגד אזרחים או רכוש, אלא גם איום בפעילות כזו או בפעולות שיפעילו לחץ על הממשלה, מבלי להבדיל בין פעולות נגד חיילים ופעולות נגד אזרחים.

כך למשל, אדם שמעלה תרומה לעמותה עלול להיות מוגדר כטרוריסט אם העמותה מסייעת לקבוצות או מוסדות שקשורים לגוף שיוכרז כארגון טרור – נניח לה פמיליה, נוער הגבעות, באים לבנקאים או החזית לשחרור בעלי חיים.

 2  החוק מגדיר עונש של שלוש שנות מאסר למי שיביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור, ומעניק לשר הביטחון סמכות להכריז על קבוצה כעל ארגון כזה גם אם הביעה תמיכה בפעולות טרור ולא ביצעה אותן. כך שניתן יהיה לדון כל אדם מעל גיל 12 שיהיה פעיל בארגון או אף ילבש חולצה המסמלת הזדהות אתו לשנתיים מאסר.

 3  החוק יאפשר לשב"כ להפליל אנשים כאוות נפשו, מכיוון שלהבדיל מחוקים מקבילים בחו"ל שדורשים להוכיח שחשוד בסיוע עקיף לטרור ידע, או לפחות צריך היה לחשוד שהוא עושה זאת, החוק בישראל יאפשר להרשיע אנשים בסיוע לטרור עקב "רשלנות" או "גילוי אהדה" לטרור.

 4  החוק מאפשר להגדיר כפעולת טרור גם "פגיעה בסמלי שלטון". כלומר, אם את מחרבנת על דגל ישראל או משליכה עוגת קצפת בפניו של נבחר ציבור, את הופכת לטרוריסטית וצפויה לעונש של שלוש שנות מאסר.

 5  החוק מרחיב באופן משמעותי את השימוש ב"חומר סודי", כלומר מידע, שבדרך כלל נטען שהוא מודיעיני ושלעיתים הוא מפוברק, שמוגש לבית המשפט ללא ידיעת הנאשם. החשוד על פי חוק הטרור לא יודע במה הוא חשוד, לא יודע מי החשיד אותו, ואין לו שמץ של יכולת להתגונן.

 6  החוק מרחיב את השימוש במעצר מנהלי, אשר לראשונה, יוצא מגבולות תקנות שעת חירום ונכנס לכלל המשפט הישראלי הנורמטיבי. עד כה השימוש בו היה מוגבל, במידה רבה, לתחומי השטחים הכבושים, והשימוש בו בתחומי מדינת ישראל, או כלפי אזרחי מדינת ישראל, היה מצומצם ובמשורה. הפיכתו לחלק מן החוק הנורמטיבי תהפוך אותו לשגרתי הרבה יותר. יתר על כן, החוק מתיר לשר הבטחון (או הרמטכ"ל!), על פי שיקול דעתו, לזרוק אזרח ישראלי למעצר מנהלי, והראיות כנגדו יהיו סודיות.

 7  החוק קובע כי שר הבטחון מוסמך, על פי שיקול דעתו הבלעדי, להכריז על ארגון כעל ארגון טרור. להבדיל מאנגליה למשל, בה יש הליך ערעור ממשלתי מובנה דרך וועדה עצמאית, החוק הישראלי לא מאפשר לחברי הארגון להתגונן מפני ההחלטה. למעשה, הפעם הראשונה שארגון עשוי לשמוע שהוא ארגון טרור היא בהכרזה הרשמית של שר הבטחון, והדרך היחידה לערער על כך תהיה לעתור לבג"ץ.

 8  החוק כולל התייחסות חוזרת ונשנית לפגיעה בסביבה כאל טרור. מהחוק משתמע למשל שאפשר להאשים בטרור כל ערבי או מתנחל שזרק סיגריה וגרם לשריפת יער, אבל את המזהמים התעשיתיים שאחראים על יותר מקרי מוות מאשר חמאס ופעילי תג מחיר גם יחד – אי אפשר.

 9  החוק – אשר הונח לראשונה בפני הכנסת בתחילת העשור ומאז הוא אושר פעמיים בקריאה ראשונה, אך דיונים בוועדת החוקה והקדמת הבחירות מנעו את אישורו הסופי – זכה למעט מאוד התייחסויות בתקשורת, ורוב הדיווחים עליו התמקדו בהחמרה בעונשים על עבירות טרור, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מאופיו והשלכותיו מרחיקות הלכת.

 10  נסיים במילותיו של שלום בוגוסלבסקי:

אני לא רוצה להתחיל עם קלישאות ה"מזכיר משטרים אפלים" אבל רבאק, אם אפשר להשחיל אותך בבית משפט במעמד התביעה בלבד אחרי שעברת חקירה סודית בגלל שמישהו אמר עליך משהו בעקבות כך שמצאו אצלו בבית איזה "חומר אסור" ואיימו להשחיל אותו על תקן משת"פ טרור אם לא ימסור שמות, מה לעזאזל זה אמור להזכיר לי?


מקורות מידע: מאמרים של יוסי גורביץ, שלום בוגוסלבסקי, רחביה ברמן, יהונתן ליס והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this

3 תגובות

  1. י. הצומוד
    ספט 18, 2016

    זיכרו זאת מעכשיו ועד דיראון עולם: המחנ"ץ – מפלגה הנשלטת בידי פאשיסטים!

    להגיב

  2. אגוזי.
    ספט 04, 2015

    ועוד עניין – לגבי אמירתו האלמותית של רבינו שלום בוגוסלבסקי בנוגע למשטרים האפלים העולים במחשבתו לנוכח הצעת החוק, אתייחס לחלק מאמירה זו: "… בגלל שמישהו אמר עליך משהו בעקבות כך שמצאו אצלו בבית איזה "חומר אסור" ואיימו להשחיל אותו על תקן משת"פ טרור אם לא ימסור שמות" וגו' – סעיף 2 להצעת החוק אומר כי במקרה זה תעמוד זכות הספק לנאשם, אז בואו נמתין רגע לפני שאנו שולפים את המשטרים האפלים מהבוידעם.

    להגיב

  3. אגוזי.
    ספט 03, 2015

    באמת הכל שקרים.
    מעיון שטחי בהצעת החוק, אפשר לומר (רק כדוגמא) שסעיף 7 לעיל אינו נכון לחלוטין.
    סעיף 4 בהצעת החוק אומר ששר הביטחון יוכל להכריז על אירגון כאירגון טרור רק לאחר הגשת בקשה (מנומקת בצירוף הוכחות) מידי ראש ראשות בטחונית ורק לאחר אישור של היועץ המשפטי לממשלה. הכרזה זו תהיה זמנית, כאשר בתקופה של 60 ימים מרגע ההכרזה זה יכול האירגון שהוכרז כאירגון טרור לערער בפני וועה מיוחדת לעניין.

    אני לא אומר שהחוק טוב או רע, "פשיסטי" או לא, אבל מה שכתוב בסעיף שבע בפוסט הזה לא נכון, ואני בטוח שבעיון מעמיק יותר בהצעה יהיה אפשר למצוא עוד מיני "טעויות" גם בשאר הסעיפים.
    יום טוב.

    להגיב

איך היית רוצה להגיב

להגיב

*