mira-awad

מדבקות של יהודים, מדבקות של ערבים

אז ככה, בדקו אותי בשדה התעופה, שאלו את השאלות, שמו את המדבקות, עברתי הלאה לתור למכונת השיקוף, פתאום איש הביטחון הצעיר בא אלי: "מירה? מירה עווד?"
אני: "כן?"
איש בטחון: "אפשר את הדרכון שלך? יש טעות במדבקה".
כמעט ואמרתי לו: "לא, לא טעית, ראיתי ששמת את הנכונה, זאת של הערבים", אבל לא אמרתי (אנשי ביטחון עוברים כריתת הומור בקורס הכנה שלהם). נתתי לו את הדרכון, הוא פותח, מוריד לי את המדבקה ששם לי בדרכון ועל המזוודה, ושם אחת אחרת, שונה, אותו צבע רק יותר קטנה.

עכשיו זאת דילמה. הרי מצד אחד ברור שהבחור בזה הרגע הקל עלי חיי בזה שהוא שם לי את המדבקה של היהודים, מצד שני זה מסוג הדברים שקשה להגיד עליו תודה. כאילו מה, תודה על זה שאני כבר לא נחשבת מחבלת? תודה שבגלל שמישהו לחש לך "זאת מירה עווד" אז ה"עווד" כבר לא מפחיד? תודה ששודרגתי לאזרחית סוג א'? הפכתי לאחת "משלנו" או בעצם "משלכם".

מדבקה כל כך קטנה שנושאת עמה השפלה כל כך גדולה, והיום אפילו גם מקפלת בתוכה חלמאות, הרי מאז שביטלו את המדבקות בצבעים שונים, שהזדעקנו מהן, עשו מדבקות עם הבדלים פחות בולטים לעין הבלתי מודרכת, והנה הם מפדחים עצמם בעצמם בפטרונות חסרת מודעות של "בואי נצ'פר אותך במעמד של אדם מועדף!" שלא תגידי שאנחנו לא הומנים.

אגב, זה קרה לי גם בשבוע שעבר, שאיש ביטחון בכיר שרצה ל"התרברב" (אולי תגידו שהתכוון להתבדח, אבל הרי להתבדח כבר סיכמנו שהוא לא יודע, ראו ערך "כריתת חוש הומור") ביקש מאחד הבחורים הכפופים לו להביא לי מדבקה מה"רגילות" וקרץ לי תוך כדי שהוא ממשיך לדבר אליו: "אתה לא רואה שזאת מירה עווד?".

אז מסקנה, אם אתה ישראלי והשם שלך עווד, כדאי שתהיה מפורסם! אם לא, תשכח מהדיוטי פרי! יאללה עפתי מפה. לבינתיים.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*