העיר שביטלה את חוקי התנועה

העיר פייטון בבריטניה ניהלה את אחד הניסויים המרתקים והשאפתניים ביותר בשנים האחרונות בתחום התחבורה, כשאימצה את תפישת "המרחב המשותף" לתחבורה והולכי רגל, שהתומך הנלהב ביותר שלו הוא מהנדס התנועה ההולנדי האנס מונדרמן. וריאציות של מודל המרחב המשותף כבר נוסו בערים אחרות באירופה מאז שנות ה-90, אולם מעולם לא יושמה השיטה בצומת כל כך סואנת.

לאורך השנים, העלייה בנפחי התנועה והצעדים שננקטו כדי להתמודד עימה שינו את המקום ממרכז של עיירה כפרית שקטה לצומת תחבורה סואנת הנשלטת על ידי רמזורים ותמרורים, הסביר בן המילטון, מעצב הרחוב שחברתו ביצעה את השינוי הדרמטי. המהנדסים שינוי לחלוטין את הצומת במרכז העיר, והחליפו את הרמזורים בשתי כיכרות שהרכבים חייבים להתמודד איתן ללא הכוונה של תמרורים או רמזורים, כשריצוף בצבעים וטקסטורות שונות הם הרמז היחיד לאופן בו צריך להשתמש בדרך.

המהלך היה שנוי במחלוקת עבור העיר בת ה-14,000 תושבים, הנמצאת בקרבת מנצ'סטר, אולם כיום, שנה לאחר תחילת הניסוי מתברר כי "המרחב המשותף" לכלי רכב שונים והולכי רגל מאפשר תנועה חלקה של הנסיעה והופך את מרכז העיירה למקום נעים יותר ובטוח יותר עבור הולכי הרגל, ומגביר את הפעילות המסחרית במרכז.

הרעיון של המרחב המשותף מבוסס על האינטראקציה הנוצרת בו בקשר עין בין הולכי הרגל והנהגים ועל התקשורת הנוצרת בינהם. הרעיון מתאר מעבר מצורת חשיבה מקובלת לגבי תחבורה, בה ציוויים, הגבלות ואיסורים מנסים להשתלט על כלי הרכב והולכי הרגל, לכזו המשתמשת ביכולות הטבעיות של אנשים לתקשר, להבין את סביבתם ולקבל החלטות.

הניסוי הוכיח כי ניתן ליצור תנועת תחבורה רציפה, במהירות נמוכה, שתשמור על הולכי הרגל, ובעיקר תיצור מחדש מרחב ציבורי נעים ובטוח שאינו נשלט על ידי המכוניות. הניסוי מגלה כי כשמסירים את כל ההוראות והמגבלות, נהגים ואנשים המגיעים לצומת הבלתי מסומנת, מרגישים בטוחים פחות, מאטים, בוחנים את סביבתם, ומבינים לבד כיצד יש להתנהג, תוך דאגה רבה יותר כלפי כל מי שגם כן נמצא במרחב.

פורסם במקור בבלוג מיתוג ערים ומדינות

עוד באותו עניין:
איך התנועה זורמת חלק יותר – עם או בלי רמזורים?
מדפי ספרים בתחנות אוטובוס
דטרויט עוברת לחקלאות עירונית
אופניים הופכים את החיים ליפים יותר
פקק תנועה של אופניים

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*