"חוק הרעלה": מחאה ויצירתיות

תושבי קנטון טיצ'ינו שבדרום שוויץ הצביעו בעד הטלת איסור על עטיית בורקה, הבגד המוסלמי המסורתי המכסה את גופן של נשים דתיות מכף רגל ועד ראש, והצטרפו בכך לצרפת ובלגיה שבהן כבר קיימות הגבלות על הבורקה.

עוד בטרם אישורו בצרפת – המדינה הראשונה שאירופה שאסרה לבישת כיסוי פנים – גרר "חוק הבורקה" שלל פעולות מחאה, החל מיוזמה בקרב מוסלמים בצרפת לענוד על בגדיהם כוכב ירוק, בדומה לטלאי הצהוב שנאלצו יהודים לענוד בתקופת הכיבוש הנאצי, וכלה בהפגנות מרובות עצורים. ההתנגדות לחוק גם הולידה דרכי מחאה יצירתיות, שכמו החוק העצמו, גררו אף הן דיונים ערים.

הכירו למשל את "הנסיכה חג'אב". בימים היא בחורה ביישנית ומאופקת, אך בלילות היא מסתובבת בתחנות הרכבת התחתית של פאריס, ומכסה ברעלות שחורות את דמויותיהם של דוגמנים ודוגמניות חשופי גוף בשלטי פרסומת.

מומלץ לצפות גם בסרט תיעודי קצר על הנסיכה חג'אב.

פעולת מחאה מקורית אחרת נגד חוק הבורקה בוצעה בשנת 2010 – עוד בטרם נכנס החוק לתוקף בצרפת – על ידי שתי סטודנטיות צרפתיות, אחת מהן מוסלמית, אשר החליטו להסתובב ברחובות פריז כשהן לובשות חצאית מיני יחד עם ניקאב.

פעולת המחאה של השתיים, אשר הכתירו את עצמן בכינוי ניקאביצ'ס (Niqabitches) עוררה דיון ער סביב השאלה האם מדובר במחאה נועזת או שמא המעשה שיחק שוב לידיה של התפיסה האוריינטליסטית של האישה המוסלמית האקזוטית והמסתורית. היתה גם מי שציינה כי לא מדובר במחאה מקורית, שכן הצייר יליד איראן, מקאן עימאדי, עשה זאת קודם בסדרת הציורים "ארוטיקה איסלמית", המציגה נשים לובשות בורקה בשעה שחלקים אחרים של גופן חשופים.

אוהבים? תרמו להכל שקרים

Flattr this
איך היית רוצה להגיב

להגיב

*